בעל הסולם

בעל הסולם היה המקובל החשוב והמופלא ביותר במאה העשרים. הוא חי מ-1824 עד 1958. הלב שלו היה שייך לעם היהודי וגאולתו. כל מהותו הייתה מושקעת בדרכים להביא את הגאולה לעם ישראל כמה שיותר מהר. כבר ב-1921 התכונן להביא את משפחתו לארץ ישראל. שנים מספר לפני כן ארגן קבוצה של משפחות יהודיות לעלות לארץ. הם כבר הזמינו צריפים משבדיה, אבל כשהרבנים בוורשה שמעו על המבצע הזה, הקימו צעקה גדולה, אסרו את המעשה. הם פחדו על ההשפעה של החילוניים על החסידים. אותם רבנים החרימו את בעל הסולם והשפילו אותו. זה לא הרתיע את בעל הסולם. מספר שנים אחר כך הוא עלה עם משפחתו וגר בירושלים.

ב-1940 אנו רואים אותו מדבר עם דוד בן גוריון על הדרך להקים את המדינה. הוא מסביר לבן גוריון שהדרך היחידה היא דרך אהבת הזולת והדאגה זה לזה. הוא אמר לבן גוריון שזהו הדרך היחידה להקים מדינה עצמאית. לא דרך הכוח, לא דרך הפחד שנאת הערבים, אלא תוך התמקדות על האיחוד של העם שלנו, האהבה שלנו זה אל זה.

ביוני של אותה שנה הוא התחיל להדפיס עיתון קבלי, ראשון בסוגו. הוא קרא לעם להתגייס למשימה של איחוד האומה והתגייסות אהבה ואכפתיות. שם העיתון היה ״האומה״ והוא עורר אנשים רבים.

הפרויקט הזה הוביל למבצע העמוק והיסודי ביותר בחייו, באור הזוהר לפשוטי העם. הוא נקרא ׳תלמוד עשר הספירות׳, ביאור לכתבי האר"י. כשהוא עשה זאת הוא היה בשנות השישים לחייו, עם דלקת פרקים חמורה, אחרי שני התקפי לב, אבל בכל זאת הוא המשיך לעבוד שמונה עשרה שעות ביום, אחר ששתה כוס קפה אחרי כוס קפה, ואשתו מיישרת את אצבעותיו כדי להוציא את העיפרון מידיו.

המבצע הקדוש הזה הושלם, ובזכות בעל הסולם וקודמיו אני יכולים ללמוד קבלה, לקרוא את המקורות ולהמשיך להתקדם כדי להגיע לגן העדן בימינו אלה.