כל הנשמות קשורות זו לזו באופן מוחלט!

למעשה, אנחנו מגדירים אחד את הגורל של חברו. מה אפשר ללמוד מזה? אם אנחנו קשורים באופן מוחלט, הרי שטמון בעצם הידיעה הזו מוטיב של תשוקה לתת זה לזה משהו טוב. כלומר, הידיעה הזו עשויה לעורר את הרצון שלנו להיטיב אחד לשני. ואם אנחנו מגדירים אחד את הגורל של חברו – ממילא מובן שקיימת תלות הדדית בינינו מה שמחייב אותנו (גם אם אנחנו נמצאים עדיין בתכונות הגשמיות שלנו) – להתחייב לערבות הדדית בינינו. השגה, פירושה שאנו הופכים להיות דומים לבורא. כלומר, ההשגה שלנו יכולה להיות ללא גבולות! (כפי שבורא בלתי גבולי בתכונותיו). מי שרוצה להדמות לבורא צריך לעשות מאמץ להתקרב אליו ע'י השתוות התכונות.                                                                                                             

המקובלים (בעלי ההשגה כמו בני ברוך) נמצאים גם עכשיו בחיבור מושלם. אבל כל אחד מביא לחיבור הזה את ייחודיותו. מאד שמחתי לשמוע! כי את הרעיון שנהיה כמו להקת דגים או להקת ציפורים – כלומר דומים באופן מוחלט זה לזה – לא שימח אותי כלל. אני מרגישה בייחודיות של חברותי ומתעשרת מהשוני בינינו.

אנחנו המחשבה שלו. (של הבורא). וכיון שכך מעניין אותי מאד מהו השורש הרוחני של המוח שלנו. אני מאד מקווה שרב ידבר על כך מתישהו ופועלת למימוש הרעיון הזה. השכל הפועל (העליון) מנהל את העולם. (את המציאות). סוף הימים – זה עולם ללא זמן. נצחיות – זה עולם אינסוף. בורא לא מסתיר ממך את העולם הרוחני. אתה מסתיר מפני עצמך את העולם העליון. העולם שלנו, למעשה לא קיים. צריך לפתח קנאה! להראות לחברים כמה שאתה משקיע יותר מהם. לתת להם דוגמאות. מעל לבורא נמצא עצמותו. את זה כרגע לא יכולים להשיג. אבל אני חושב שבעתיד, אלף שביעי, שמיני – נוכל להשיג.כרגע זו דרגה נסתרת לחלוטין.

כשאנחנו מרגישים שאנו טועים – זה עוזר לנו לעשות תיקון. לעשות שינוי. אם למישהו יש רגשי אשמה זה דוחף לתיקון. משמע, גם אשמה זו הרגשה מטרתית. מה שמומלץ כדי להתקדם – לקרוא בצורה שיטתית במכללת קבלה לעם את הספרים של בעה"ס ו רב"ש. ממש ספרים. לא באופן דיגיטלי.